פורים לנו, שכח את הכל

אני רואה את פורים כהזדמנות להתעורר, כהזדמנות להתאוורר.

כל השנה אנו עוטות תלבושות, מסכות (לא רק את זאת של ימי הקורונה), אלא מכסות את עצמנו בבגדים שמספרים עלינו מי אנחנו, הסטייל שלנו, התספורת שאנו בוחרות, האקססוריז, כולם מעידים עלינו, מה אנחנו חושבות על עצמנו, לאיזה קבוצה אנחנו שייכות, מהן האמונות שלנו – הלבוש שלנו מספר עלינו סיפור.

לפעמים אנחנו אפילו מתחזות, מתלבשות בדרך מסוימת כדי לעורר רושם מסוים, כדי שיחשבו שאנחנו מישהי מסוימת (חכמה/ מתוחכמת/ יצירתית/ עממית/ מגניבה יותר...) וגם מלשון fake it till you make it, כלומר, אני עוטה על עצמי חזות מסוימת עד שאני הופכת להיות - היא.

בגלגול הזה הנשמה שלי בחרה בגוף הזה, בזהות הזו שהיא אני, היא התחפשה למישהו שאני מזהה כ'אני'. ומתחת ל'אני' הזה שאני בוחרת להיות יש עוד פנים, מעבר ל'אני' הזה, לאגו שלנו יש נשמה, יש פנים וזהויות שונות.

מגיע חג פורים ואומר לנו – שחררו! אל תיקחו את עצמכם כל כך ברצינות, בואו ננער קצת את הפרסונה מעלינו, בואו נשכח קצת ממי שבחרנו להיות.

איך? בואו נשמח עד לא ידע – עד שלא נדע כבר מי אנחנו, עד שלא אדע מי אני, עד שנשיל את הזהות שלנו, נשתה, נשתטה, נלבש מסכות ונהיה לרגע מישהו אחר. נרקע ברגליים, נסובב את הרעשנים, נרקוד וננער את כובד היומיום מעלינו.

דווקא אז, הרבה פעמים, כשאני משילה את הזהות שלי ועוטה מסכה, היא חושפת את המאווים הכמוסים שלי ואז אני יכולה לבחור בקלות להיות מישהו אחרת, אולי בעלת כוח-על, או יצור מיסטי, ממין אחר, עולם אחר, איזו אישיות מפורסמת, אולי מישהו שהייתי פעם באיזה גלגול - ויקינגית, אינדיאנית, נסיכה ... כשאני משחררת את הרצינות ואת ההיאחזות בזהות שלי אני מאפשרת לקולות אחרים לעלות על פני השטח.

באופן אישי, השנה הזאת לא בא לי לצאת בריקודים, אני לא מתחפשת ולא חוגגת במסיבה, אבל אני כן מקשיבה, אני מתגמשת בתוכי, אני משילה מעלי קליפות ישנות, מסכות והסחות, אמונות מגבילות על עצמי, אני בוחרת להתגלות באור חדש.

הקשיבו לקולות שעולים בכן כשאתן מאפשרות לאשליית המציאות להתפוגג ותשאלו את עצמכן מי אתן בוחרות להיות ברגע הזה, כי הכל אפשרי.

יש ערוץ זמן פתוח, בין פורים (פה - ערים) המזמין אותנו להתעורר בתוך עצמנו - לפסח (מה הפה סח), שהוא זמן לתיקונים, המאפשר לנו ללכת עם האמת הפנימית המתגלה ולחצות את מדבר הפחדים. אבל על זה כבר אדבר בחודש הבא.

בינתיים, אל תשכחו לשמוח, לשמח ולתת אהבת חינם

ואל תיקחו את עצמכן כל כך ברצינות.

חג פורים שמח, רחלה